רש"י ע"ה כתב, "ואתה דבר", ואתה אעפ"י שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן, אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה. והכונה היא מהסמיכות של שבת לפרשת המשכן. והנה רש"י כתב עוד בהמשך פסוק זה, אך את שבתתי תשמרו, אעפ"י שתהיה רדופין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה, כל אכין ורקין, מיעוטין, (ןמקורו בר"ה יז, ב) למעט שבת ממלאכת המשכן. עכ"ל.
]]>כתב הרמב"ן ז"ל, ראה קראתי וכו', ולכן אמר ה' למשה שיראה הפלא הזה, וידע כי הוא מלא אותו רוח אלהים לדעת כל אלה בעבור שיעשה המשכן וכו', ולכבודו בראו, כי הוא קורא דורות מראש. (ישעיה מא, ד) וכו'. ועוד אמרו (ברכות נה, א), יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. והענין כי המשכן ירמוז באלו, והוא היודע ומבין סודו. עכ"ל.
]]>]]>
מעשה הקטורת ופיטומה ידועים ומפורשים בברייתא בכריתות (ו, א ואילך), ת"ר פיטום הקטורת כיצד וכו' והיא שגורה בפי כל אדם. ושם נאמר ואחד עשר סמנים היו בה, ואלו הן, הצרי, והצפורן, החלבנה, והלבונה, מור, וקציעה, ושבולת נרד, וכרכום, קושט, קילופה, קנמון. וצריכים להבין דבפסוקים אלו נזכרו רק נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה, והם ארבעה, ומנין למדו חז"ל שאחד עשר סמנים היו בה. ולזה אמרו בגמרא שם, והובא ברש"י ז"ל כאן סמים ולבונה זכה, מכאן למדו רבותינו י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני, (בפסוק זה נכתבה תיבת סמים שתי פעמים), סמים ראשונה הם שני סמנים, (דמיעוט רבים שנים). נטף, ושחלת, וחלבנה. ג' ועם שני סמנים הנז' הרי חמשה, וחזר וכתב סמים, לרבות עוד כמו אלו, הרי עשרה, ולבונה הרי י"א. וע"ש בשפתי חכמים אות ס'
]]>מׂר, כתב הראב"ע ז"ל שהגאון תרגמה מושׂ'ק, והנה איננו מן העצים, אע"פ שיש לו ריח טוב, אולי בעבור זה הפרידו הכתוב מהבשמים, כי כתב (שה"ש ה, א), אריתי מורי עם בשמי, והנה הוא מלוקט, ואומרים המביאים אותו, שהוא נעשה בגרון הצבי, והנה כתוב וידי נטפו מור, אולי כן הוא בהיותו לח. עכ"ל
]]>רבינו בעל אור החיים כתב וז"ל, ובדרך רמז תתבאר ע"ז הדרך, כי בא הכתוב לגלות נסתרות לה', אשר יעשה בעולמו דבר שכל רואה יתמה, בהלקח איש צדיק ישר קודם זמנו, כמשפט המתחייב לאנשי דמים ומרמה, ויבהילו רעיוני האדם לחשוב אחד משני דרכים וכו', אשר על כן אמר, כי תשא את ראש בני ישראל ופירוש אם תראה שיסתלק ראש בני ישראל בלא עת וכו',
]]>ורש"י ז"ל הביא מה שאמרו על זה במדרש (במדבר רבה יב, ג ותנחומא כי תשא פ"ט, וכ"ה בירו' שקלים פ"א ה"ד), שהראה הקב"ה למשה כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואמר לו כזה יתנו. ע"ש. ובעל הטורים כתב, "זה יתנו כל העבר על" בגימטריא "זה היה כמין מטבע של אש". עכ"ל.
]]>