בעהית"ש. בששי בשבת שמנה ועשרים יום בשבט התשס"ז. בא סימן ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (מתוך אגרת ברכה לספר דרכי אי"ש לאיש טבריה הגאון המובהק רבי יוסף שמואל אבואלעפייא זצ"ל אשר חי ופעל בערי מרוקו ומנוחתו כבוד שם).

מדי עוברי בין דברי הגאון המחבר זצ"ל ראיתי לו בעניני יו"ד (והוא בסימן ו') והוא פסק שכתב המחבר בעיר מוגאדור במרוקו וכתבה להרב הגאון רבה דעמיה וכו' כמוהר"ר יוסף אלמאליח ע"ה, שדן במאני דחספא דשתו בהו בצפרא חלב רותח, ורוצים לשתות בהם קפה או תה אחר סעודה של בשר ועוף. ופלפל והאריך הרחיב בדברי הפוסקים כיד ה' הטובה עליו, באורך גדול, ושם (עמוד ס"ג) כתב ודעדיפא מינה אמינא וכו', ושם דן בדין נ"ט בר נ"ט, והביא דעת סמ"ק ורבינו ירוחם והגהמי"י דאוסרים לכתחילה נ"ט בר נ"ט, והיינו שלא לבשל בכלי שבישלו בו בשר, על דעת לאכול את זה עם חלב, וא"כ גם בזה לדידהו, לא שפיר דמי לבשל תה או קפה בכלי חלבי כדי לשתות בהם בתוך סעודה בשרית. עו"כ, ברם הא חזינן למרן (סימן צ"ט) שהביא דבריהם וכתב, אבל בעל התרומות וכו', ורואים שפוסק כבעה"ת דשרי גם לכתחילה לבשל ולהעלות דגים בכלי בשרי, ע"מ לאוכלו עם חלב, וע"ש שכתב להוכיח מהתוס' והרא"ש ז"ל והר"ן ז"ל ושאר ראשונים שהקשו מפסחים (ל') דאין טשין את התנור, והוכיח דס"ל להתיר נ"ט בר נ"ט גם לכתחילה, כדעת בעה"ת, עוד הביא ראיה ממ"ש הרא"ש ז"ל (פסחים פ"ב סימן ז') שכתב, ובערב פסח קודם שעה חמישית מותר להגעיל אפילו בן יומו, דהוי נ"ט בר נ"ט, והוי כמו דגים שעלו בקערה, ואם נ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה, היכי שרי להגעיל לכתחילה, ואיך מדמה לדגים, דבהם עצמם אסור לכתחילה, א"ו דפשיטא ליה שגם לכתחילה שרי כדעת בעה"ת, וזו היא דעת מרן ז"ל.

ודברי הרא"ש ז"ל הנז' מוסכמים מכל הפוסקים, וכ"פ מרן ז"ל בא"ח (סימן תנ"ב ס"א). וע"ש דבזה ארווח לן, דבב"י הסיק כבעה"ת, ובשו"ע סתם דבריו, ולא ידענא מה דעתו, איברא דכל כהאי, מילתא דפשיטא היא שגם בשו"ע זה דעתו, ועוד דבבדק הבית דבתראה הוא, שהביא החילוק שבין לכתחילה ובין דיעבד משם רבינו ירוחם, וכתב עליו דלא נהירין ליה אלא גם לכתחילה נמי שרי, ומסתמא שכן דעתו גם בשו"ע, וע"ש ואח"כ כתב בזה"ל, סופא דמילתא, בהא סלקינן ובהא נחתינן דדעתיה דמרנא לאשרויי נ"ט בר נ"ט לכתחילה, ומהי תיתי למימר דבשו"ע הדר ביה. עכ"ל.

עוד תמה על הש"ך שם (סק"ג) שכתב, והמנהג לאסור לכתחילה לאוכלו בכותח, אבל לבשלם לכתחילה בקדרה של בשר כדי לאוכלם בכותח אסור אפילו להמחבר וסיעתו, ואייתי מהסמ"ק וכו' ע"ש. ותמה עליו איך כתב שגם להמחבר אסור, והרי בבדק הבית הכריע בפירוש להתיר, ועוד שבב"י עצמו ג"כ הכריע דלא כהסמ"ק והגה"מ וכנ"ל.

וכתב שאחרי זה ראה בכנה"ג (הגהב"י יו"ד) דדחי דברי הש"ך ואותביה מהא דאמרן. וע"ש עוד מ"ש בזה.

ולהלן הביא דברי הרב מהר"א ן' טווא (סי' ל"ג) דגם הוא פשיטא ליה דנ"ט בר נ"ט שרי לכתחילה, ולמד כן מדין דהגעלה הנ"ל, ושמח ע"ז, ושוב חזר וכתב (בד"ה תו חזינן) וז"ל והשתא ארווח לן שמעתתא דמצינן למימר בפשיטותא דס"ל למרן דנ"ט בר נ"ט שרי לכתחילה, מדין ההגעלה. וכו'. ושו"כ לדחות הראיה מדין הגעלה דש"ה שיש ג' נ"ט, החמץ בכלי, והכלי במים, והמים בלי, ושלשתם להיתר, ושכ"כ המג"א (סימן תמ"ז סק"א) וע"ש שנו"נ באורך בזה, ומול סוף (ד"ה ותו אנא חזינא) הביא דברי מהר"י עייאש ז"ל בספר מטה יהודה שהביא משם זקנו של הרב המחבר מהר"ח אבולעפיא ז"ל (נשיא ומיסד העיר טבריה) בספרו מקראי קדש, וכ' דיש לדון בדבריו. וע"ש שכתב שהיה קשה לו להשלים כי אין הספרים עמו, והיה טרוד לעבור ממוגאדור לטאנזיר. ולא נמצאו סיום הדברים, מ"מ ברור שהוא ז"ל מכריע בדעת מרן ז"ל דנ"ט בר נ"ט מותר לכתחילה, וכבר הארכתי בזה מאד בספרי הקטן שו"ת שמע שלמה ח"א (חיו"ד סימן ב') שכתבתי לדחות דברי מו"ר הגאון הגדול מוהר"ש משאש זצ"ל, והוא חזר וכתב בענוותו לדחות את דברי, והבאתי דבריו בשו"ת שמע שלמה ח"ג (חיו"ד סימן ד') ובסימן ה' שם שבתי לקיים דברי, וע"ש עוד בסימן ו' שהגאון זצ"ל חזר וכתב לקיים דברו שהוא סובר בדעת מרן ז"ל שאסור לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחילה, ובהסכמה שכתב לי מרן הראש"ל נשיא החכמים רבינו עובדיה יוסף שליט"א התייחס לזה והצדיק את מה שכתבתי בעניי שדעת מרן ז"ל ברורה שמותר לכתחילה לבשל ירק או שאר דברים בכלי שבישלו בו בשר, אפילו הוא בן יומו, רק שיהיה נקי לגמרי, כדי לאוכלם עם חלב, והאריך להוכיח כן כיד ה' הטובה עליו. ע"ש. והנה עתה יש עוד סיוע מפי הספר הקדוש הזה שגם הוא ז"ל מיפשט פשיטא ליה שלדעת מרן מותר נ"ט בר נ"ט לכתחילה, וכבר כתבתי שם שכן היה נהוג בחלב עפ"י דעת מרן ז"ל.

המצפה לישועת ה' על עמנו ועל נחלת אבותינו בישועה וברחמים

שלמה משה עמאר

ראשון לציון הרב הראשי לישראל