|   |   |   | 
| ישמח ישראל בנועם: יקרה מיקר ... יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל  סְגוּלַת הָעַמִּים, פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ  הִילּוּלִים. תַּכְלִית בְּרִיאַת  כֹּל עוֹלָמִים, לְהַעֲלוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים.  עַם סְגוּלָה לְשֵׁם וּתְהִילָה, לְאֵל נוֹרָא  עֲלִילָה. כִּי יַעֲקֹב נִבְחַר,  מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מִמֶּנּוּ שִׁבְטֵי יָה  הֶעֱמִיד. אֶרֶץ נִבְחֲרָה לְעָם  הַנִּבְחָר, בָּנָיו יִנְחָלוּהָ לְתָמִיד.  עַם סְגוּלָה  ... קוֹל אֲדֹנַי,  שָׁמְעוּ אֶמוּנַּי, נַפְשָׁם הֵשִׁיב לָהֶם  בְּחַסְדּוֹ. תּוֹרַת אֵל עֶלְיוֹן  קִיבְּלוּ בְּסִינַי, נִיתְנָה עַל יַד מֹשֶׁה  עַבְדּוֹ.  עַם סְגוּלָה ... צִיּוֹן בְּעֵינֶיהָ,  תִרְאֶה אֶת בָּנֶיהָ, תִּשְׁכַּח אֶת כֹּל  יְגוֹנֶיהָ. תְּחַדֵּשׁ נְעוּרֶיהָ  בְּבֵית אֶ –לֹ-הֶיהַ, וְיִסְלַח לְכֹל  עַווֹנֶיהָ.  עַם סְגוּלָה ...  וְזֹאת הַתּוֹרָה,  זַכָּה וּבָרָה, תָּמִיד הִיא שֶׁעָמְדָה. עַיִן מְאִירָה,  לַיְּהוּדִים אוֹרָהּ, תָּגֵלְנָה הָרֵי  יְהוּדָה.  עַם סְגוּלָה ...  
 בעהית"ש, י"ד אדר ב' "פורים דפרזות" התשס"ח |