|   |   |   | 
| שיר לכבוד חג  הסוכות נועם: יפתח איש את  ידו. מִקְרָא קֹדֶשׁ, זְמַן  שִׂמְחָתֵנוּ, בְזֶה הַחֹדֶשׁ, זִיו  אֵיתָנֵנוּ. דִּירַת עֲרַאי, תִּהְיֶה זְבוּלֵנוּ,  אוֹר שְׁכִינָה, וּמַעֲטֶה  תְּהִלָּה. מוֹעֲדֵי ה', אֲשֶׁר  תִּקְרְאוּ                                                 מִמִּצְרַיִם, עֵת  הוֹצִיאָנוּ,  וְאוֹרוֹתֵיהֵם, עֲלֵיכֶם  יֵרָאוּ,                                               עֲנָנֵי כָּבוֹד,  הֵקִיפָנוּ,  גּוֹיֵי אֲרָצוֹת,  מִמְּכֶם יִירְאוּ,                                              בִּשְׁכִינַת  עוּזוֹ, הִכְתִירָנוּ,  בְּמִצְוַת ה', שִׂמְחוּ  בְּגִילָה.                                              בַּעֲטֶרֶת, זָהָב  גְּדוֹלָה.  נֶחֱסֶה בְּסֵתֶר, זִיו  אֶבְרָתוֹ,                                              עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין,  תִיבוּ תִיבוּ, נָדוּר נֵשֵׁב, בְּצֵל  סוּכָּתוֹ,                                                 וְאַתֶּם בָּנַי,  בַּסוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ, כַּאֲשֶׁר צִיוָנוּ,  בְּתוֹרָתוֹ,                                                   בִּרְכַּת הָאֵל,  בָּהּ תֶעֶרָבוּ, לְהַרְבּוֹת אוֹרָה,  שִׂמְחָה וְגִילָה.                                        תִּשְׂאוּ בִּרְכָתִי,  לָעַד סֶלָה. י"ד סְעוּדוֹת, אֱכוֹל  בְּשִׂמְחָה,                                          וּבְשִׂמְחַת��כֶם,  אֶבְיוֹנִים זִכְרוּ, יַעֲלוּ בֵירוּרִין,  יָנִיסוּ אֲנָחָה,                                            גַּם חֶשְׁכַת,  דַלּוּתָם תָּאִירוּ,  שֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם,  עֲלֵיכֶם זָרְחָה,                                        פְּנֵי הַשֵם אֲלֵיכֶם  יָאִירוּ, בַּאוֹהֵל שֵׁינָה,  לִימוּד וַאֲכִילָה.                                        וְיִּתֵּן לָכֶם, כָּל  מִשְׁאָלָה. לוּלָב בִּימִינְךָ,  לָעַד רוֹמֵמָה,                                            וּבְקוֹל תִקְרָא, עַל  הַיְשׁוּעָה, הֲדַר אֶתְרוֹג,  בִּשְׂמֹאל קוֹמֵמָה,                                        מֵעוֹל גָּלוּת,  אָנָּא הַרְגִּיעָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא,  קֵדְמָה וָיָמָּה,                                            וּפְדֵה אוּמָּתְךָ,  מוּכָּה וּנְגוּעָה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה,  מַטָּה וּמַעֲלָה.                                          וּמַלְכוּת  הַרִשְׁעָה, כְּעָשָׁן עוֹלָה. אוֹתָם בְּיָדְךָ,  תָּנִיף תְּנוּפָה,                                              וְיַצִּיל  עַמּוֹ, בְּהוֹשַׁעְנָא, סָבִיב לַתֵיבָה,  תַּקִּיף הַקָּפָה,                                            גַּם יְבָרְכֵם,  בְּהִצְלִיחָה נָא, רַחֲשֵׁי הַלֵּב,  תְּבַטֵּא בְּשָׂפָה,                                             יָחִישׁ  יְקָרֵב, עֵת לְחֶנְנָהּ, בְּרוּרָה נְעִימָה,  תִּהְיֶה הַתְפִילָה.                                       יֹאמַר וּבָאוּ,  צִיּוֹן בְּצָהֳלָה. וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ, נִרְאֶה  בְּעֵינֵנוּ, בִּמְהֵרָה יַשְׁלִים, פְּדוּת  נַפְשֵׁנוּ, יִרְאוּ עֵינֵנוּ, וְיִשְׂמַח  לִיבֵּנוּ, וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ, בְּשִׂמְחָה  גְּדוֹלָה. |