|
נקיון כפיו של יוסף
|
|
|
|
וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף: (מז, יב)
מוסר גדול לימדנו יוסף ע"ה עד כמה על האדם לנהוג בנקיות כפים, כי עם שהמלך אמר לו להושיב את אביו ואת אחיו במיטב הארץ, ולכלכלם בכבוד, וכמו שנאמר (בראשית מה, יז-כ), ויאמר פרעה אל יוסף, אמֹר אל אחיך וגו'. ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים, ואכלו את חלב הארץ. ולא עוד אלא שיוסף הוא המשביר בר לכל הארץ והציל את המדינה כולה מלמות ברעב, ועשה הכל כדי להחיות עמים רבים. וא"כ היה יכול להורות היתר לעצמו, לתת לאחיו מזון בשפע גדול ולפנקם. ובפרט שבודאי היה מעונין מאד לעשות נחת רוח לאביו, ועם כל זאת ראינו כי נתן להם לחם בחשבון ומדה כאומרו, "לחם לפי הטף".
|
קרא עוד...
|
|
|
מדרש רבה הוא אגדות שלא באו בירושלמי
|
|
|
|
וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה: (מז, ב)
ורש"י ז"ל כתב, ומקצה אחיו, מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים. שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם. אבל את שמות הגבורים כפל, וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה (דברים לג, ז), ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן, וכן לאשר. זהו לשון בראשית רבה (צה, ד), שהיא אגדת א"י, אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב, א), מצינו, שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים, ואותן הביא לפני פרעה. ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות, אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק וכו'. ע"ש.
|
קרא עוד...
|
|
|
|